קיוריוסיטי: חקר מאדים
מבט מבפנים על רכב המעבדה למדעי מאדים שהוביל את הנחיתה המהפכנית באמצעות עגורן שמיים מונע רקטות והוכיח שמאדים הקדום יכול היה לקיים חיים מיקרוביאליים.
במשקל של 899 קילוגרמים—בגודל של מכונית קומפקטית—רכב החלל קיוריוסיטי של נאס"א היה כבד מדי עבור מערכות נחיתה מבוססות כריות אוויר ששימשו רוברים קודמים. ב-6 באוגוסט 2012, לאחר ששרד את 'שבע דקות האימה' של החדירה לאטמוספירה, שלב נחיתה רקטי ריחף מעל הקרקע והוריד את קיוריוסיטי אל קרקעית מכתש גייל באמצעות כבלי ניילון בתמרון ה-'Sky Crane' הראשון מסוגו. היעד שלו היה הר שארפ (Aeolis Mons), הר שכבתי בגובה 5.5 ק"מ המתנשא במרכז המכתש ומשמר מיליארדי שנות היסטוריה גיאולוגית מאדימית.
מצויד בגנרטור רדיואיזוטופי ובעשרה מכשירים מדעיים מהמתקדמים בעולם—כולל ספקטרומטר הלייזר ChemCam ומערכת הניתוח SAM—קדח קיוריוסיטי בסלעי בוץ קדומים במפרץ ילונייף כבר בשנתו הראשונה. ניתוח כימי גילה מינרלי חרסית דקי-גרגיר, מים בעלי pH ניטרלי ויסודות ביוגניים חיוניים (פחמן, מימן, חמצן, גופרית, חנקן וזרחן), מה שהוכיח כי במכתש גייל התקיימה בעבר מערכת אגמי מים מתוקים שלווה לפני מיליארדי שנים.
בהמשך עלייתו במורדות הר שארפ העשירים בסולפטים במשך יותר מעשור על מאדים, זיהה קיוריוסיטי מולקולות אורגניות מורכבות שהשתמרו בסלעי משקע בני 3.5 מיליארד שנים, תיעד תנודות עונתיות בריכוז המתאן באטמוספירה, ומדד רמות קרינה על פני השטח החיוניות לתכנון משימות מאוישות עתידיות לכוכב הלכת האדום.